החלטה בתיק ת"א 10740-11-12

בעניין:  בקשה מטעם הנתבעת לדחיית תובענה על הסף

הבקשה

1.         הנתבעת טוענת, כי עניינו של תיק זה הינו בטענת התובעים כי הנתבעת הפרה לכאורה זכויות יוצרים בכך שהעתיקה מאמר שכתב התובע 1 ופרסמה אותו באתר הנתבעת (להלן- המאמר). לטענתה, המאמר נלקח מתוך אתר "מאמרים- רשת להפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי". המדובר באתר הפתוח לשימוש והעתקה לכלל הציבור ללא הגנה על זכויות יוצרים. המאמר פורסם גם במספר אתרי אינטרנט נוספים עליהם לא חלים כל זכויות יוצרים ובהם נרשם מפורשות בתנאי השימוש כי בעלי אתרים רשאים לעשות שימוש בתכנים המופיעים באתר ללא אישור מפרסם התוכן וכי מפרסם התוכן באתר נותן בזה את  אישורו לאתר להציג, לפרסם, לערוך ולאפשר למשתמשי האתר להשתמש בתוכן בכפוף לתקנון האתר.

2.         כן טוענת הנתבעת, כי המאמר, נשוא תובענה זו, מפורסם מילה במילה ברחבי הרשת האינטרנטית ולאו דווקא נמצא בבלעדיות באתר האינטרנט של התובעים. לטענתה, תובענות בעלות טענות ועילות זהות לחלוטין לתובענה בתיק זה הוגשו לבתי המשפט השונים כנגד נתבעים אחרים וניתן בהם פסקי דין אשר דוחים את התביעה. פסק הדין אשר ניתן בתיק 7890-02-12 (בית משפט השלום בצפת), מהווה למעשה מעשה בית דין וממצה לחלוטין את עילות וטענות התובעים.

3.         הנתבעת ממשיכה וטוענת, כי בתיק  דנן התובעים פועלים בחוסר תום לב קיצוני, תוך עשיית שימוש לרעה בהליך המשפטי, כאשר התביעה כולה נובעת מיצר חמדנות ומתוך ניסיון נואל להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת, מבלי שיש לכך כל יסוד עובדתי או משפטי.

4.         לבסוף טוענת הנתבעת, כי יש להורות על דחיית התובענה על הסף, תוך חיוב התובעים בהוצאות.  

התגובה

5.         התובעים בתגובתם מיום 29.5.2013 מתנגדים לבקשה. לטענתם, על הנתבעת היה לתמוך בתצהיר את הטענות העובדתיות שנטענו בבקשה. על כן, משלא הוגש תצהיר מטעם הנתבעת, דין הבקשה להידחות.

6.         התובעים טוענים, כי בבקשה אין אמת וגם אם היו נכונים הדברים הנטענים (דבר המוכחש), אין בהם בכדי להביא לדחיית התביעה על הסף. הנתבעת לא צירפה את מכתב התובעים מיום 17.4.2013 לפיו הנתבעת לא פנתה לתובעים בדרישה לגילוי מסמכים ושאלון בתוך המועדים שקבע בית המשפט ולמעשה ויתרה על זכותה ולא פנתה לבית המשפט להארכת מועד נוספת ושנייה ומיהרה להגיש בקשת סרק לדחיית התובענה.

7.         כן טוענים התובעים, כי טענת הנתבעת כי המאמר הועתק מאתר "מאמרים" נשמעת לראשונה רק עכשיו ואין לטענה זו כל אזכור בכתב ההגנה ובתכתובות בין הצדדים בטרם הגשת כתב התביעה ובמסגרת ההליכים המקדמיים. לטענתם, אתר "מאמרים" כן מגן על זכויות היוצרים של כותבי המאמר ולא כפי שנטען על ידי הנתבעת.

8.         התובעים ממשיכים וטוענים, כי המאמר נשוא כתב התביעה פורסם בנוסף באתרי אינטרנט, שם נקבע בתנאי השימוש כי בעלי אתרים רשאים לעשות שימוש בתכנים המופיעים באתר ללא אישור ממפרסם התוכן וכי מפרסם התוכן באתר נותן בזאת אישורו לאתר להציג, לפרסם, לערוך ולאפשר למשתמשי האתר להשתמש בתוכן בכפוף לתקנון האתר.

9.         טענה נוספת בפי התובעים, היא כי תקנון האתר קובע, בין השאר, כי גולש שהחליט להשתמש בתכנים שבאתר מקבל על עצמו, מראש וללא סייג את ההתחייבויות הבאות: פרסום שם המחבר כפי שמופיע באתר, שמירת הקישורים המופיעים במאמר פעילים, ככתבם וכלשונם לרבות כתובת הפניה  וכן לא לעשות כל שימוש הנוגד את החקיקה הפעילה במדינת ישראל ע"י התכנים. לטענת התובעים, הנתבעת, תוך כדי העתקת המאמר אם באופן ישיר מאתר התובעים ואם מאתר "מאמרים", השמיטה ומחקה כל אזכור לתובעים כמחברי המאמר, תוך השמטת כל הקישורים אל אתר התובעים מאתר הנתבעת.

10.        טענה נוספת אחרת בפי התובעים היא, כי המאמר נשוא התובענה ומאמרים נוספים של התובעים מתפרסמים באתרים שונים, ביוזמת התובעים, היות והדבר מהווה כלי שיווקי מהותי לעסק התובעים, תוך הרשאה לאחרים להעתיק את המאמר בכפוף להוראות השימוש, קרי: אזכור שם התובעים ומתן קישור לאתר התובעים. דבר אשר לא נעשה על ידי הנתבעת.

11.        עוד טוענים התובעים, כי הנתבעת הסתירה מבית המשפט כי בבית משפט השלום בצפת, נדון תיק תביעה נוסף, ת"א 47980-02-12 שם זכה התובע בתביעתו.

12.        לבסוף טוענים התובעים, כי תביעתם הינה תביעה נכונה, צודקת ומבוססת היטב בראיות כנגד הנתבעת, העושה הכל בכדי למנוע מבית המשפט בירור אמיתי של תביעה זו. על כן, יש לדחות את הבקשה, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.

דיון

13.        לאחר עיון בבקשה ובתגובת התובעים מיום 29.5.2013, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

14.        הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי שאין בית המשפט נוקט בו אלא לעיתים נדירות. מתדיין זכאי, כי יהיה לו יומו בבית המשפט ועל בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בהפעלת סעד זה (ראה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד ל"ו (2) 151, 155- 156). יש להשתמש בסעד זה רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.

15.        בנידון דידן, הנתבעת פרסמה את המאמר ללא ציון שם התובע 1 ככותב המאמר ו/או כבעלי זכויות היוצרים בו או קישור לאתר התובעים, וזאת בניגוד לתנאי השימוש באתר "מאמרים" אשר דורשים ציון שם כותב המאמר בתחילת המאמר וקישור לכותב המאמר.